המאמר פורסם במגזין "ספר ההיי-טק הישראלי" של עיתון הארץ בדצמבר 2017
רבים קובלים על כך שההיי-טק לא מחלחל לשכבות חברתיות רבות ולא גולש לאזורים שמחוץ לת"א. ח"כ לשעבר אראל מרגלית סבור שהגיע הזמן ליוזמה לאומית, שתביא להקמת שבעה אזורי צמיחה חדשים בגליל ובנגב, עתירי טכנולוגיה, עסקים ותרבות |
אראל מרגלית, יו"ר ומייסד קרן JVP וארגון "יוזמה לאומית"
ישראל ידועה בשם "אומת הסטארט אפ" ונחשבת לאחת מהמדינות החדשניות בעולם.
מספר החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק הוא הגדול ביותר אחרי ארה"ב. מצד שני ישראל היא מדינה שיש בה פערים גדולים ועוני עמוק.
אחד מתוך שלושה ילדים בישראל עני. ישראל מדורגת שנייה מהסוף במספר העניים ובמספר הילדים העניים בקרב המדינות החברות בארגון ה OECD.
במדינה כל כך קטנה כמו שלנו, שנמצאת תחת איום בטחוני מתמיד, אנו זקוקים לחברה חזקה ויציבה ואין לנו את הפריווילגיה להיות מדינה שבה כל כך הרבה אנשים נשארים מאחור.
האזורים המוזנחים ביותר הם, כמובן, הדרום והצפון שמהווים כ 75% משטחה של מדינת ישראל ובכל זאת מרכז הכלכלה החדשה של ישראל מרוכז בכחמישים קילומטרים מרובעים.
מספר החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק הוא הגדול ביותר אחרי ארה"ב. מצד שני ישראל היא מדינה שיש בה פערים גדולים ועוני עמוק.
אחד מתוך שלושה ילדים בישראל עני. ישראל מדורגת שנייה מהסוף במספר העניים ובמספר הילדים העניים בקרב המדינות החברות בארגון ה OECD.
במדינה כל כך קטנה כמו שלנו, שנמצאת תחת איום בטחוני מתמיד, אנו זקוקים לחברה חזקה ויציבה ואין לנו את הפריווילגיה להיות מדינה שבה כל כך הרבה אנשים נשארים מאחור.
האזורים המוזנחים ביותר הם, כמובן, הדרום והצפון שמהווים כ 75% משטחה של מדינת ישראל ובכל זאת מרכז הכלכלה החדשה של ישראל מרוכז בכחמישים קילומטרים מרובעים.
.jpg?dummy=1080)
התשובה אינה טמונה בהגירה למרכז אלא בהשקעה באזורים ובאוכלוסיות שנותרות מחוץ למשחק, לכל אזרחי ישראל, בלי הבדל דת, גזע או מין, מגיעה הזדמנות להשתתף בכלכלה החדשה המציעה מקומות עבודה איכותיים מבוססי השכלה וידע.
משנים את הסיפור של האזור
אני הולך להגיד כאן משהו שיישמע לחלוטין ניו אייג'י ולא רציונלי: בשנים האחרונות אנחנו מקשיבים לאזורים. כן, שמעתם נכון, מקשיבים לגליל, לנגב, לחיפה. אנחנו לא באים ואומרים למקום מה הוא צריך, אנחנו מקשיבים לצרכים ויחד מגבשים את הפתרון.
אנשים יודעים מה הם צריכים. מנהיגות מקומית מכירה את התושבים שלה טוב יותר מהרבה מאוד אחרים שמתיימרים לאפיין אותו. תוכנית "יוזמה לאומית" היא, בראש ובראשונה, תוצר של הקשבה: לאזור, לתושביו, למנהיגיו, להורים שרוצים שהילדים שלהם יישארו בקרבתם, לצעירים שרוצים להיות חלק מהאזור בהמשך חייהם.
אני הולך להגיד כאן משהו שיישמע לחלוטין ניו אייג'י ולא רציונלי: בשנים האחרונות אנחנו מקשיבים לאזורים. כן, שמעתם נכון, מקשיבים לגליל, לנגב, לחיפה. אנחנו לא באים ואומרים למקום מה הוא צריך, אנחנו מקשיבים לצרכים ויחד מגבשים את הפתרון.
אנשים יודעים מה הם צריכים. מנהיגות מקומית מכירה את התושבים שלה טוב יותר מהרבה מאוד אחרים שמתיימרים לאפיין אותו. תוכנית "יוזמה לאומית" היא, בראש ובראשונה, תוצר של הקשבה: לאזור, לתושביו, למנהיגיו, להורים שרוצים שהילדים שלהם יישארו בקרבתם, לצעירים שרוצים להיות חלק מהאזור בהמשך חייהם.
הנחת אבן הפינה לרובע הפוד-טק בקריית שמונה עם ראשי הרשויות מהגליל המזרחי
"יוזמה לאומית" היא, בעצם, תוכנית להקמת שבעה אזורי צמיחה בכל רחבי הארץ ע"פ המודל שיצרנו ברובע המדיה בירושלים. בשיאה של האינתיפאדה השנייה ירושלים התחילה לאבד את הצעירים שלה, את המעמד היוצר ואת מקומות העבודה מבוססי הידע. העיר חיה תחת פחד מתמיד, אוטובוסים התפוצצו, מקומות נסגרו. אבל לירושלים היה פוטנציאל. לא הרחק ממרכז העיר שכנה תחנת רכבת מהתקופה העותומאנית, לצד מחסנים ובניין באוהאוס נטוש שבו שכן פעם המדפיס הממשלתי. אסבסט מזוהם שאיים להרעיל את הסביבה וגדרות תייל גבוהות שגרמו לכולם לחשוב שמדובר בבית סוהר, זה מה שהיה שם.
במקום ההוא, המט לנפול, הקמנו את "המעבדה" ואת חממת המדיה הראשונה בישראל. הקמנו את מתחם "רובע המדיה של ירושלים" שבו שוכנים לא רק חממת המדיה הגדולה בישראל וחברות סטארט אפ צעירות, אלא גם מוסדות תרבות, מסעדות ומתחמי בילוי שבהם צעירים נפגשים. זהו אזור חי, תוסס וצעיר.
הצטרפו אלינו עוד ועוד שותפים. יחד יצרנו מקומות עבודה ושינינו את הסיפור של האזור. במדד הערים החדשניות ירושלים כבר במקום ה-28 והיד עוד נטויה. את המודל הזה אנחנו משכפלים היום בכל רחבי הארץ בדגש על הצפון והדרום: יחד עם ההנהגה המקומית, המוסדות האקדמיים, היזמים המקומיים, הצעירים והסטודנטים וחברות ענק מהעולם מקימים אזור שכולו מקומות עבודה איכותיים שלצדם מקומות בילוי ופנאי.
מסביב לכל מוקד חדשנות מתפתחת פעילות כלכלית ענפה ומקומות תעסוקה שיכולים להגיע לכל אחד. הגיע הזמן להפסיק עם המילה "פריפריה". שעתיים מתל אביב זה כבר "פריפריאלי", זה עולם אחר. אז לא, לא עולם אחר ולא שפה אחרת ולא חלומות אחרים ולא אנשים שונים. אנשים כמוני וכמוך, אותן שאיפות, אותם רצונות.
במקום ההוא, המט לנפול, הקמנו את "המעבדה" ואת חממת המדיה הראשונה בישראל. הקמנו את מתחם "רובע המדיה של ירושלים" שבו שוכנים לא רק חממת המדיה הגדולה בישראל וחברות סטארט אפ צעירות, אלא גם מוסדות תרבות, מסעדות ומתחמי בילוי שבהם צעירים נפגשים. זהו אזור חי, תוסס וצעיר.
הצטרפו אלינו עוד ועוד שותפים. יחד יצרנו מקומות עבודה ושינינו את הסיפור של האזור. במדד הערים החדשניות ירושלים כבר במקום ה-28 והיד עוד נטויה. את המודל הזה אנחנו משכפלים היום בכל רחבי הארץ בדגש על הצפון והדרום: יחד עם ההנהגה המקומית, המוסדות האקדמיים, היזמים המקומיים, הצעירים והסטודנטים וחברות ענק מהעולם מקימים אזור שכולו מקומות עבודה איכותיים שלצדם מקומות בילוי ופנאי.
מסביב לכל מוקד חדשנות מתפתחת פעילות כלכלית ענפה ומקומות תעסוקה שיכולים להגיע לכל אחד. הגיע הזמן להפסיק עם המילה "פריפריה". שעתיים מתל אביב זה כבר "פריפריאלי", זה עולם אחר. אז לא, לא עולם אחר ולא שפה אחרת ולא חלומות אחרים ולא אנשים שונים. אנשים כמוני וכמוך, אותן שאיפות, אותם רצונות.
באר שבע הופכת למעצמת סייבר בינלאומית
מירושלים עברנו לבאר שבע. הבעיה הכי קשה של באר שבע היתה תדמיתה בעיני אנשים מבחוץ ובעיני עצמה. כשהיית מדבר עם תל אביבים הם היו אומרים "באר שבע? וואי, זה סוף העולם" כשמדובר, בפועל, בנסיעה של שעה. גם תושבי באר שבע עצמה התייחסו אליה כמקום מודר.
אבל גם לבאר שבע היה פוטנציאל נהדר. אוניברסיטת בן גוריון היא אוניברסיטה מצוינת שלא מפסיקה לגדול ולהתפתח. ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ, הוא מראשי העיר הטובים בארץ. בעיר קיימת גם מכללת סמי שמעון שמכשירה מהנדסים, הדיור בעיר זול בהרבה מאשר באזור המרכז, מה יותר נכון והגיוני מאשר לחבר בין באר שבע לסייבר, התחום בו ישראל רכשה לעצמה יתרון יחסי מובהק?
אז לפני מספר שנים יצרנו קשר עם נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, רבקה כרמי, ועם ראש העיר דנילוביץ ויחד הקמנו בבאר שבע את חממת הסייבר הראשונה בישראל. מאז הצלחנו לרתום לחזון הזה כמה וכמה חברות ענק בינלאומיות שהקימו בבאר שבע את מרכז הפיתוח שלהן. בבאר שבע עובדים כיום למעלה מ 1500 מפתחים טכנולוגיים.
צריך לומר בבירור: חלק מהעסקה כלל את העברתן של יחדות התקשוב והטכנולוגיה של צה"ל לדרום. לאחרונה שמענו שזה נדחה שוב, עכשיו ל 2022, שזאת דרך לומר לנו שזה לעולם לא יקרה. כמי שמעורב ביצירת סטארט אפים בדרום אני אומר בבירור: ללא מעבר היחידות הטכנולוגיות באר שבע כמוקד סייבר עולמי יהפוך למושג שאט אט יתרוקן מתוכן ולאפיזודה חולפת. המדינה חייבת להתעורר וממשלת ישראל חייבת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי העיר, הסטודנטים והמגזר העסקי.
מירושלים עברנו לבאר שבע. הבעיה הכי קשה של באר שבע היתה תדמיתה בעיני אנשים מבחוץ ובעיני עצמה. כשהיית מדבר עם תל אביבים הם היו אומרים "באר שבע? וואי, זה סוף העולם" כשמדובר, בפועל, בנסיעה של שעה. גם תושבי באר שבע עצמה התייחסו אליה כמקום מודר.
אבל גם לבאר שבע היה פוטנציאל נהדר. אוניברסיטת בן גוריון היא אוניברסיטה מצוינת שלא מפסיקה לגדול ולהתפתח. ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ, הוא מראשי העיר הטובים בארץ. בעיר קיימת גם מכללת סמי שמעון שמכשירה מהנדסים, הדיור בעיר זול בהרבה מאשר באזור המרכז, מה יותר נכון והגיוני מאשר לחבר בין באר שבע לסייבר, התחום בו ישראל רכשה לעצמה יתרון יחסי מובהק?
אז לפני מספר שנים יצרנו קשר עם נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, רבקה כרמי, ועם ראש העיר דנילוביץ ויחד הקמנו בבאר שבע את חממת הסייבר הראשונה בישראל. מאז הצלחנו לרתום לחזון הזה כמה וכמה חברות ענק בינלאומיות שהקימו בבאר שבע את מרכז הפיתוח שלהן. בבאר שבע עובדים כיום למעלה מ 1500 מפתחים טכנולוגיים.
צריך לומר בבירור: חלק מהעסקה כלל את העברתן של יחדות התקשוב והטכנולוגיה של צה"ל לדרום. לאחרונה שמענו שזה נדחה שוב, עכשיו ל 2022, שזאת דרך לומר לנו שזה לעולם לא יקרה. כמי שמעורב ביצירת סטארט אפים בדרום אני אומר בבירור: ללא מעבר היחידות הטכנולוגיות באר שבע כמוקד סייבר עולמי יהפוך למושג שאט אט יתרוקן מתוכן ולאפיזודה חולפת. המדינה חייבת להתעורר וממשלת ישראל חייבת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי העיר, הסטודנטים והמגזר העסקי.
רובע הסייבר בבאר שבע
הגליל וחיפה יובילו את המהפכה הבאה
הגליל הוא אזור יותר מורכב מבאר שבע. מרבית הישובים בו קטנים, יש מגוון רחב של אוכלוסיות, אבל לגליל יש יתרון אדיר שמתבטא במזג האוויר הנהדר והחקלאות המשגשגת. יש בו מוסדות אקדמיים שמתעסקים במחקר חקלאי. קחו את החוזקות האלה ואת העובדה שבשנים האחרונות הפך ענף הפוד-טק לקטר בעולם ההשקעות וההיי-טק ויש לכם פיצוח של צורך ומענה.
בהתחשב בעובדה שכבר כעת ענף הפוד טק מגלגל למעלה מ-120 מיליארד דולר עם שיעור צמיחה שנתי של 20% ואת המודעות האדירה בעולם המערבי לקשר שבין תזונה לבריאות ותוחלת חיים ותבינו שאין מקום אידיאלי יותר למרכז חדשנות בתחומי המזון והחקלאות כמו הגליל העליון.
יחד עם המנהיגים המקומיים של קריית שמונה והגליל העליון ובשיתוף פעולה מלא עם צעירי האזור, הסטודנטים של מכללת תל חי והחוקרים של מיג"ל, אנחנו מקימים בקריית שמונה מוקד ארצי ובינלאומי של חדשנות, מחקר, פיתוח וייצור מזון.
כשמדובר בצפון אי אפשר ואסור להתעלם מחיפה. חיפה היא העיר שתוביל את המהפכה הבאה - מוקד בינלאומי בתחום הרפואה הדיגיטלית. יש לה את כל הכלים להפוך לכזאת: האקו-סיסטם של העיר משלב מצד אחד את אוניברסיטת חיפה, הטכניון ובתי החולים, ומצד שני את תעשיות ההיי טק והתעשיות הבטחוניות שמייצרות הון אנושי שאין בהרבה מקומות בארץ. 85% מהמהנדסים בישראל יצאו מחיפה, הם למדו והתפתחו באלביט, בטכניון ובאינטל, חיפה היא מעצמה בכל הנוגע להכשרת מהנדסים.
תוסיפו לזה את העובדה שחיפה היא עיר מעורבת שיש בה אלפי צעירים ערבים משכילים ודוברי שפות. יותר מעשרה אחוז מהרופאים בישראל הם ערבים. הצעירים הללו יכולים להוות גשר לעולם הערבי כולו. בשנתיים האחרונות הצלחנו להכניס כשותפים חברות ענק בינלאומיות דוגמת "פיליפס" ו "אינטל". זוהי מהפכה אמיתית.
אזורים נוספים בהם אנחנו עובדים כוללים את כרמיאל, גוש שגב והנגב המערבי ואנו חותרים להגיע לערים ואזורים נוספים תוך שיתוף פעולה עם ההנהגה המקומית.
הגליל הוא אזור יותר מורכב מבאר שבע. מרבית הישובים בו קטנים, יש מגוון רחב של אוכלוסיות, אבל לגליל יש יתרון אדיר שמתבטא במזג האוויר הנהדר והחקלאות המשגשגת. יש בו מוסדות אקדמיים שמתעסקים במחקר חקלאי. קחו את החוזקות האלה ואת העובדה שבשנים האחרונות הפך ענף הפוד-טק לקטר בעולם ההשקעות וההיי-טק ויש לכם פיצוח של צורך ומענה.
בהתחשב בעובדה שכבר כעת ענף הפוד טק מגלגל למעלה מ-120 מיליארד דולר עם שיעור צמיחה שנתי של 20% ואת המודעות האדירה בעולם המערבי לקשר שבין תזונה לבריאות ותוחלת חיים ותבינו שאין מקום אידיאלי יותר למרכז חדשנות בתחומי המזון והחקלאות כמו הגליל העליון.
יחד עם המנהיגים המקומיים של קריית שמונה והגליל העליון ובשיתוף פעולה מלא עם צעירי האזור, הסטודנטים של מכללת תל חי והחוקרים של מיג"ל, אנחנו מקימים בקריית שמונה מוקד ארצי ובינלאומי של חדשנות, מחקר, פיתוח וייצור מזון.
כשמדובר בצפון אי אפשר ואסור להתעלם מחיפה. חיפה היא העיר שתוביל את המהפכה הבאה - מוקד בינלאומי בתחום הרפואה הדיגיטלית. יש לה את כל הכלים להפוך לכזאת: האקו-סיסטם של העיר משלב מצד אחד את אוניברסיטת חיפה, הטכניון ובתי החולים, ומצד שני את תעשיות ההיי טק והתעשיות הבטחוניות שמייצרות הון אנושי שאין בהרבה מקומות בארץ. 85% מהמהנדסים בישראל יצאו מחיפה, הם למדו והתפתחו באלביט, בטכניון ובאינטל, חיפה היא מעצמה בכל הנוגע להכשרת מהנדסים.
תוסיפו לזה את העובדה שחיפה היא עיר מעורבת שיש בה אלפי צעירים ערבים משכילים ודוברי שפות. יותר מעשרה אחוז מהרופאים בישראל הם ערבים. הצעירים הללו יכולים להוות גשר לעולם הערבי כולו. בשנתיים האחרונות הצלחנו להכניס כשותפים חברות ענק בינלאומיות דוגמת "פיליפס" ו "אינטל". זוהי מהפכה אמיתית.
אזורים נוספים בהם אנחנו עובדים כוללים את כרמיאל, גוש שגב והנגב המערבי ואנו חותרים להגיע לערים ואזורים נוספים תוך שיתוף פעולה עם ההנהגה המקומית.
עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, עת ביקר ב-JVP במהלך כהונתו כשר הכלכלה והחדשנות
פורום "יאללה גרופ" פועל לשינוי המציאות האזורית
המודל בו יזמות משנה אזור ומדינה הוא, בדיוק, המודל, שיכול לשנות את האזור כולו. הטכנולוגיה הישראלית היא בעלת תפקיד חשוב לא רק בפיתוח של חברות אלא גם בקידום תדמיתה ומעמדה של ישראל בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט. החדשנות הישראלית מעוררת עניין גדול במדינות שסביבנו, בעיקר לנוכח האתגרים בתחומי המים, החקלאות, המידבור, האנרגיה והטכנולוגיה. אני רואה זאת בכל כנס גדול שאנו משתתפים בו באזור עד כמה שיתוף פעולה בין ישראל למדינות ערב הוא צורך אזורי, הוא כיוון שיכול לתת תעסוקה ותקווה לצעירים מהאזור כולו.
בשנים האחרונות אנחנו מובילים את פורום "יאללה גרופ" – חמישה מיזמים משותפים עם הרשות הפלסטינית, ירדן, מצריים, מדינות המפרץ ומדינות צפון אפריקה. שיתוף הפעולה הזה מרגש, הוא חף מפוליטיקה ומבוסס על צרכים ויכולות. את פריצת הדרך האמיתית יביאו היזמים והמיזמים המשותפים. החדשנות הישראלית הופכת לגשר החשוב ביותר בשינוי המציאות האזורית. האינטרסים המשותפים מייצרים הזדמנויות חדשות שבזמן שפוליטיקאים מתעלמים מהן – יזמים לא מפספסים אותן.
המודל בו יזמות משנה אזור ומדינה הוא, בדיוק, המודל, שיכול לשנות את האזור כולו. הטכנולוגיה הישראלית היא בעלת תפקיד חשוב לא רק בפיתוח של חברות אלא גם בקידום תדמיתה ומעמדה של ישראל בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט. החדשנות הישראלית מעוררת עניין גדול במדינות שסביבנו, בעיקר לנוכח האתגרים בתחומי המים, החקלאות, המידבור, האנרגיה והטכנולוגיה. אני רואה זאת בכל כנס גדול שאנו משתתפים בו באזור עד כמה שיתוף פעולה בין ישראל למדינות ערב הוא צורך אזורי, הוא כיוון שיכול לתת תעסוקה ותקווה לצעירים מהאזור כולו.
בשנים האחרונות אנחנו מובילים את פורום "יאללה גרופ" – חמישה מיזמים משותפים עם הרשות הפלסטינית, ירדן, מצריים, מדינות המפרץ ומדינות צפון אפריקה. שיתוף הפעולה הזה מרגש, הוא חף מפוליטיקה ומבוסס על צרכים ויכולות. את פריצת הדרך האמיתית יביאו היזמים והמיזמים המשותפים. החדשנות הישראלית הופכת לגשר החשוב ביותר בשינוי המציאות האזורית. האינטרסים המשותפים מייצרים הזדמנויות חדשות שבזמן שפוליטיקאים מתעלמים מהן – יזמים לא מפספסים אותן.